אני מושיט יד ועוזר לו לקום ומרפי אומר "מצטער יש לי פשוט יצר
הרס עצמי".
"כן, זה נכון" אני מסכים איתו.
"אבל לפחות אני יודע את זה" מרפי אומר ומוסיף "וזה חצי
הדרך לפתרון הבעיה".
"מה באמת מונע ממך להשתחרר מיצר ההרס העצמי שלך" אני שואל.
ומרפי משיב "אני מפחד שבלי כל האסונות האלה לא ישאר ממני שום
דבר".
"מצוין" אני אומר "בוא נמציא אותך מחדש".